תעניות וצומות
תשעה באב
"בצאתי מירושלים" לימוד בבית הנשיא מר ראובן (רובי) ריבלין בתשעה באב 2017
הפיוט "אש תוקד בקרבי" המיוחס לאברהם אבן גבירול יוצר השוואה כואבת בין מצב הֶסתר הפנים והריחוק שבהווה ובין ימי נעורֵי עם ישראל ותחושת הקִּרבה ששררה בין ישראל לאביהם שבשמים. רוב ימיו של עם ישראל לא היו ימים של שלווה שאננה אבל גם לא של השמדה ואסון. בתוך המרחב הזה אנחנו מתפקדים, ובתוך המרחב הזה כל מעשה נושא עמו משמעות רבה. העם היהודי הוא עם של מעֲבר, של מעברים. אנו חיים בין לבין – בין העבר ההיסטורי שלא אחת היה כואב ובין התקוות לעתיד, בין זרוּת ובין תחושת בית, בין תחושת אובדן ובין נחת-רוח.
קינות (עתיקות וחדשות) לתשעה באב
לקראת ראש חודש אב
"משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית ד, ו). מה למד נפולאון מיהודי פריז בתשעה באב? על היום שספח אסונות רבים לאורך הדורות, ומשמעותו בעבורנו היום
י"ז בתמוז
תענית י"ז בתמוז פותחת את שלושת השבועות שבין המצרים. זכריה הנביא הבטיח שהתעניות האלה יהיו
"לששון ולשמחה" האם הגענו לשם? מה הקשר בין התענית הזו ובין תרבויות מסופוטמיות?
וגם מדוע מנדלי מוכר ספרים התקשה להתאבל ביום הזה?
עשרה בטבת
על התעניות[!] בטבת, על החושך שבא לעולם ועל הסכנה שבתרגום
כ בסיוון
אסונם של יהודי בלואה, קהילה קטנה במרכז צרפת בשנת 1171 עומד בבסיס של יום תענית שנקבע.
כ' בסיון קיבל משמעות חדשה בעקבות הפרעות של חמלניצקי במאה הי"ז. היו אף שהציעו לציין בו את
אסון יהודי הונגריה בשואה. ומה הקשר בין היום הזה ובין תפילת "עלינו לשבח".
לפניך מאמר, ראיון ושיעור בנושא
ג בתשרי: צום גדליה
