דניאל לא היה רק פותר חלומות, חכם וחסיד באמונתו,
הוא היה כנראה גם בלש נחוש שפעל נגד פושעי מין
דורות אחרי שניבא דניאל לבלשאצר על חורבנו הקרוב, מספרים חז"ל סיפור על מלך אחר בתקופה אחרת שהיה שרוי
אף הוא בשיחה עם יהודים. והדמיון בין הסיפורים אינו יכול להיות מקרי
מה בין התפילה לרכבת הרים אירופאית וכיצד ניתן ללמוד
מהפרק שלנו על מנהגי התפילה של דניאל
איך נוכל להסביר זאת? תשאלו כל מי שהיו קרבנות לפגיעה קשה בידי אנשים
היקרים להם – האם יוכלו להאשים את הקרוב האהוב בפגיעה?
למה נמשלה ארץ ישראל לצבי?
ההבטחה בדניאל "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", שוקעה בתפילה. אנו מתפללים שהנפטרים שהזכרנו, יזכו לשהות בחיי הנצח שלהם בקרב אנשי מעלה
אפשר וידוי קטן, וידוי הקשור בשמי?
התגשמות חלום הוא רגע של תחושת חסד מופלאה אבל במקרים רבים בצידה אנו חווים גם אכזבה מובנית, שעליה לא נהוג לדבר
מה גרם ליהודים בתפוצות להתפלל לשלום השלטון, גם כשהוא שנוא וקשה?
אמרו כיצד אתם מכנים את אלוהיכם, ונוכל לשער מי אתם או מה הלך רוחכם
איפה דורות רבים כל כך של נשים שאהבו את הגברים שברשימה? שגידלו אותם? שסעדו אותם בחוליים ושהיו שותפות להם במסעות החיים? האם נעלמו עקבותיהן לעד?
כך התגלגל פסוק ממשה רבנו בספר דברים דרך שיבת ציון אל התפילה לשלום המדינה
לאורך הדורות שימשו יהודים כאנשי חצר, יועצים ומשרתים, אולי בשל פיקחותם, אולי בשל מהימנותם ואולי כי היו "אאוט-סיידרים". מה היו האתגרים אשר זימן להם תפקידם השברירי?
כמו הפועלים בדז'אנקויה וכמו החלוצים הציוניים, גם קדמונינו נקראו להוכיח שהם אנשי בניין ומעשה ולא "אנשי אוויר", מרחפים בין שמיים לארץ
כך קשר אומן מנורת הכנסת בֶּנוֹ אלקן את שיבת ציון של בית שני אל שיבת ציון המודרנית
הפסוקים מציינים שקריאת התורה בימי עזרא ונחמיה נערכה לפני כל הקהל, גברים ונשים, ודומה שאיש לא חשש לגדרי צניעות שהיו לכאורה עשוים להתערער
בבסיסו של חג הסיגד, אמונת הקהילה המשקפת גישה שלפיה הברית בין ה' לעמו היא "על תנאי", ועל-כן, יש צורך בחידוש עונתי שלה
ברכת העם למתנדבים לבוא לירושלים מזכירה ברכה אחרת, מודרנית, "ברכת עם" של חיים נחמן ביאליק, שירו שאותו כתב ב1894, כשהיה בן 21 בלבד
לא אערוך טקס נישואין לזוג מעורב, חתונה יהודית מיועדת ליהודים. אולם, כשנוצרת משפחה כזו יש להיזהר שלא להרחיק, אדרבה, יש להשתדל מאד לקרב ולהזמין