חיפוש
  • Inna Glezerman

פרשת ויקרא

בית המקדש שנחרב ועדיין ממשיך להתקיים


לקראת פרשת ויקרא והעיון בקורבנות, אני מבקשת לברר מה מקומו של בית המקדש דווקא אחרי חורבנו.

רופאים מדווחים שאנשים שאיבדו חלק מגופם עדין חווים לעתים כאבים באותו איבר, שאינו עוד חלק מגופם, אלה נקראים "כאבי פנטום". עם ישראל, חש את העדרו של בית המקדש בירושלים אף על פי כן שהוא חרב לפני כמעט אלפיים שנה, ולמעשה רוב ימיו של עם ישראל התנהלו ללא בית המקדש. כאן האיבד האבוד אינו גפה אלא מה שהיה הלב ממש. כיצד יכול עם לשרוד בהעדר מה שפעם היה לבו הפועם? העובדה הבלתי מובנת מאליה היא, שכך אכן היה במקרה של העם היהודי, ששרד ואף שגשג בהעדר בית מקדשו.

אני מודעת לכך שהמצב שלי כיהודייה ילידת ירושלים החיה בעיר הבירה של מדינת ישראל הריבונית, הוא מצב יוצא דופן בתולדות העם היהודי. לאורך הדורות הייתה ירושלים בעבור בני העם היהודי משאת-נפש בלתי מושגת. הם הזכירו אותה בתפילותיהם ובבקשותיהם, היא עיצבה את השפה הפנימית שלהם ואת תקוות הגאולה שלהם אבל לא הייתה חלק פיזי מחייהם. דורות על דורות של מתפללים ביקשו לחזות בה ובבניינה, ולא זכו לכך. הכיסופים לבית המקדש, מקומו ופולחנו נתפשו כחלק אינהרנטי לכיסופים לירושלים ולשיבת ציון:


כשם שהטיבור הזה נתון באמצע האיש, כך ארץ ישראל טיבורה של עולם. שנאמר "יֹשְׁבֵ֖י עַל־טַבּ֥וּר הָאָֽרֶץ" (יחזקאל לח, יב). ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, והאבן שתיה לפני ההיכל, שממנה הושתת העולם (תנחומא בובר, י)


היחס לארץ ישראל כאל "טבורו של עולם" היה בלתי נפרד מהיחס לירושלים ולבית המקדש, שנתפש כטבורו של טבורו של עולם, כלומר כמרכזו המהותי של גופו של עולם. המערכת הזו של המעגלים החופפים (הקונצנטריים) ההולכים ומצטמצמים: ארץ ישראל > ירושלים > בית המקדש > ההיכל > הארון > אבן השתיה, נתפשת כביטוי של הקוסמוגניה היהודית, שהרי על פי המסורת היהודית מאבן השתיה שבבית המקדש הושתת העולם. אך מרכזיות בית המקדש באה לידי ביטוי לא רק ביחס לעבר אלא גם בתקווה לבנייתו המחודשת בעתיד לבוא.

בשורות הבאות אבקש לעמוד על המקום של ירושלים בתודעה היהודית ובמיוחד על מקומו של בית המקדש במורשת היהודית וכמרכז הפולחן היהודי, דווקא לאחר חורבנו. כאן אידרש בעיקר לתפישה של המקדש אחרי חורבנו בהקשר של תפילה ופולחן בקרב חז"ל אבל אעיר גם על תגובות מאוחרות הרבה יותר. בסיום המאמר, אעלה מחשבות על מקומו של בית המקדש בחיים היהודיים כיום, כשהעם היהודי חזר לארצו אבל הקמת בית המקדש נראית רחוקה וכתמיד. שאלה זו שנויה בשיח הישראלי במחלוקת חריפה.



0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול